

יומן מלחמה יום #518
07.03.2025 כשהייתי בת 11 פרצה מלחמת המפרץ, אני לא זוכרת את עצמי מבוהלת או חוששת למרות שאני מניחה שלא היה לי כיף לשבת עם מסיכת
07.03.2025 כשהייתי בת 11 פרצה מלחמת המפרץ, אני לא זוכרת את עצמי מבוהלת או חוששת למרות שאני מניחה שלא היה לי כיף לשבת עם מסיכת
31.3.2025 יומן מלחמה יום #542 נחנקתי. אין לי זכות אבל נחנקתי. לאחר החזרת החטופים האחרונה (שחזרו בארונות) הוצפתי בייאוש, כעס ואכזבה. הספקתי לעבור בין השבעות
08.03.2025 היי פתאל אתם שומעים? היו לי את כל הסיבות לומר לא. המילואים הילדים, ענייני הבית הבוערים, טריליון התחייבויות ובעיקר הידיעה שאני לא אני, שהלב
04.03.2024 במלחמה הזו למדנו שיש הרבה דברים שאין לנו שליטה עליהם, ראינו ועודנו רואים, ים של חוסר אונים. אבל למדנו גם שיש הרבה מאד דברים
14.02.2025 אור לוי – יצא מהגיהינום לפני שבוע. בגלל שהוא יודע טוב יותר מכולנו מה הולך שם, הוא נשבע להיות הקול של אלון אהל פה
02.02.2025 קינצוגי (ביפנית- תיקון מוזהב ) היא טכניקת אומנות יפנית העוסקת בתיקון כלי חרס שבורים, לרוב באמצעות שרף ואבקת זהב כך שהסדקים הופכים להיות חלק
25.01.2025 על רקע האירועים של היום לסכם יומולדת מרגיש כ”כ שולי וחסר משמעות, ואולי זה הפוך, אולי זה מחזק את חגיגת החיים ונותן לגיטימציה לחגוג.
19.01.2025 “זה לא כ”כ פשוט להיות כאן ילד” בתחילת המלחמה נמנעתי מלספר לילדים על החטופים. לא היה לי כיוון של מושג איך מספרים להם דבר
18.01.2025 מול ערלות הלב והפוליטיקה הקטנה והמכוערת של בן גביר, אמסלם וסמוטריץ, ניצבת אצילית וישרה האישה הזו (שאינני מכירה) שאיבדה את שני הוריה בפיגוע, ורוצחיהם
15.12.2024 יומן מלחמה יום #436 המחשבה הכי מפחידה שהיתה לי בימיה הראשונים של המלחמה היתה למה הבאתי לעולם הזה 3 ילדים? איך אוכל לשמור עליהם
יואב גלנט ואני 11.11.2024 לא כתבתי המון זמן, זה לא מקרי, הזמן שחלף שחק את הרגשות ודחק את המילים. אבל השבועות האחרונים גרמו לי להרגיש
03.10.2024 השכן שלנו עלה הבוקר להחזיר את משאבת האופניים שהשאלנו לו, הוא נכנס מחוייך, לבוש מדי ב, “הכנתי להם את האופניים לכיפור” הוא אמר, “מה
05.05.2024 היום רק על המלחמה שלנו יום #1328 איכשהו יוצא שזו השנה השלישית שבתחילת מאי אנחנו מגיעים לניתוח בשניידר, פעם זה היה ניתוח ראש ועכשיו
29.04.2024 פסח בלי טיולים בלי קמפינג בלי חול בלי ליל הסדר עם מעט מפגשים חברתיים עם מעט מצב רוח עם שעות ארוכות של עבודה, שיחות
22.04.2024 מה נשתנה? הכל! אין צורך לשאול כי הכל, הכל השתנה, וגרוע מכך, כל מה שרצינו שישתנה מאז שהכל השתנה, לא קרה. החטופים לא חזרו
26.03.2024 כל מה שבא לי ב171 הימים האחרונים הוא להחזיר אתכם לרחם, אתכם ואת אדם. המחשבה על סיטואציה בלתי נסבלת כפי שחוו רבים מדיי ב
12.03.2024 יומן מלחמה יום #158 אחת הדרכים שלי להתחזק היא להזכיר לאחרים כמה הם חזקים. הבוקר העברתי פעילות ברוח ההרצאה שלי “הדרך היא הנצחון”, לגן
09.03.2024 יומן מלחמה יום #155 אין לי סבלנות להתייחס ליום האישה, אבל המסר הזה מבואנוס איירס רלוונטי כבר 5 חודשים. לרגל יום האישה הבין לאומי,
06.03.2024 יומן מלחמה יום #152 “היה השינוי שתרצה להיות בעולם” פתחתי את הבוקר בתיכון השקמים בהוד השרון, שיעור ראשון ביום, על אתגרים והיכולת להתגבר עליהם.
02.03.2024 ומן מלחמה יום #148 לאף אחד לא היה ראש לבחירות לרשות המקומית, גם לא זמן. אין אנרגיות לקמפיין וססמאות עם או בלי תוכן. אבל
23.02.2024 אסקפיזם. 36 שעות שרציתי שיהיו כאילו כלום לא קרה, כאילו לא הותרו לפרסום, והודעה נמסרה למשפחה, כאילו אין 134 אנשים בחוסר אונים משווע וסבל
21.02.2024 הפוגה הומניטרית זה לא באמת הפוגה אבל הערב, בעזרת צוות מופלא של אנשים הצלחתי – ואולי אפילו הצלחנו – לסגור את עצמינו בבועה שלא
15.02.2024 לפני זמן מה היה לי ויכוח עם חבר על ארץ נהדרת. אני מצאתי שהיו להם מערכונים נוקבים וחזקים מאד מאז החלה המלחמה. הוא טען
11.02.2024 בפרופורציות של הזמן, כנראה שאנחנו בסדר אולי אפילו יותר מבסדר, אבל הימים האלה, נקודות הציון מותירים אותנו חשופים לגל הרגשות ששוטפים אותנו שנה אחרי
26.01.2024 כשצילמתי את התמונה הזו תהיתי אם העובדה שישבנו בגובה רב סייעה לאלוהים או מי מטעמו לשמוע את תפילתנו…. אַחֲרֵי הַכְּאֵב / נֹעַם חוֹרֵב בְּאֵיזֶשֶׁהוּ
24.01.2024 מי חוגג בימים כאלה? איך אפשר לשמוח מול כמויות העצב, הכאב, הפחד והגעגוע? אתמול אחהצ כשהחל לזרום המידע על האירועים בעזה הכרזתי ביני לבין
21.01.2024 כשהייתי בתיכון נסעתי עם המשלחת לפולין,גם במהלך שירותי הצבאי נסעתי.עמדתי במשרפות, בתאי הגזים ומול הר האפר ולא הבנתי כלום.מה מבינה ילדה ישראלית שגדלה במדינה
16.01.2024בניגוד לטבע שלי, לא שיתפתי כמעט מרחשי ליבי מאז פרוץ המלחמה, אבל הערב, אחרי 3 חודשים בלתי אפשריים, הצלחתי להפתיע את הילדים בפעילות בה השתתפו
20/10/2023 נרות השבת שלי.אחד עומד איתן נחוש להמשיך לבעור,ואילו השני אמנם דולק אבל פחות יציב, חלש ומהבהב, נלחם בעוז להמשיך לדלוק ולהאיר את השבת הכואבת