ולחדשות בהרחבה:
היום החל מעט עקום כשהתקשרו מהמכון להודיע שיש תקלה במכונות וכל הלוז זז.
ביקשו שנגיע רק ב12:40.
אחרי שהתוכנית לארוחת בוקר משפחתית השתבשה, נמלטתי על נפשי ויצאתי להליכת בוקר לבד!!
מי שעוד החליטה לצאת הבוקר היא השמש, שהביאה איתה 8 מעלות שלמות☀️
גיליתי שמרכז העיר העתיקה שוקק חיים בשעות הבוקר, לא מעט חנויות פתוחות, דוכני מזון ולא פחות חשוב מקום אחד שמכין הפוך שווה במיוחד. וכך מצאתי את עצמי,
לראשונה מזה חודש (ו4 ימים), יושבת על ספסל בשמש ושותה קפה
לבד
בינתים אלדד לקח את שלושתם לגן שעשועים והיה להם כיף מאד.
בצהרים לקחתי את אדם למכון ושוב לראשונה מזה חודש (ו4 ימים) הרכבתי את משקפי השמש שלי??.
כשנכנסנו למכון חיכה לנו גרנוט – השותף של מרטין לצוות “ריצוי משפחות” הוא ביקש שנלך איתו לאחד החדרים וכשנכנסנו הגיש לנו כבאית ענק מלגו שהחליט לתת במתנה לאדם.
היתה התרגשות גדולה.
נכנסנו להקרנה שהלכה צ’יק צ’ק ואז יצאנו להמתין ל MRI
אבל אז…… טוויסט בעלילה.
הסתבר שהבדיקה דורשת הזרקה של חומר ניגוד, משמע התקנת עירוי ביד של אדם.
(למי שחדש פה אספר שאדם מסוגל להתמודד עם המוווווון בדיקות ומצבים רפואיים לא נעימים ואילו בדיקת דם / עירוי מוציאים אותו מדעתו, גורמים להתקף הסטריה/בכי/צעקות וכל ביטוי אחר של מצוקה שאתם יכולים לדמיין).
כשנכנסנו לחדר האחות – חדר שהיינו בו עד היום רק פעם אחת – שהיתה החדרת עירוי, נפל לשנינו האסימון. בחדר היו 2 אחיות ורופאה – זכר לנסיון הקודם שלהם.
אני איבדתי דופק ואדם נתלה עלי, מאיים לתלוש את רגלי מהמקום.
הם קפצו עליו כולם ביחד בנסיון להרגיע והוא צועק עליי
אמא למה אנחנו פה ?!
לקח לי כמה שניות להתעשת.
הרמתי את היד וביקשתי מכולם שקט ושיתנו לנו כמה דקות הערכות בחוץ.
יצאנו, אדם היה חיוור ואני מעט מבולבלת, התחלתי להסביר לו שאין ברירה וצריך ובפנים הרגשתי שזה לא נכון.
אז עצרתי הכל וביקשתי ולבדוק אפשרות לעשות את זה מחר – שיהיה לי זמן להכין אותו.
הרופאה הסכימה מיד לדחות – בלי לדעת למתי. והקלה גדולה נרשמה. היא אפילו התנצלה שלא הכינה אותנו מראש.
אז עשינו MRI רגיל, קצר ובו ראו שוב שהכל סטטי! הציסטה לא גדלה! וכן חברים, למרות שדמיינתי בשורות אחרות בתהליך – אלו הן חדשות מצוינות וייתכן שיהיו הכי טובות שיהיו לנו בשנתיים הקרובות.
אז לקחתי.
חיכינו קצת לשיחה עם פרופ’ הוג וכשהוא הגיע הוא אמר את כל מה שכבר כתבתי והוסיף שלאור זאת, אין בעיניו צורך בMRI עם חומר ניגוד כלומר עם עירוי. ואדם היה מאושר.
הוא הוסיף שלא יהיו יותר מ 30 טיפולים.
משמע – אם הכל ימשיך ככה – הטיפול האחרון ב11/2
ו ב15/2 אנחנו חוזרים לארץ.
(חישוב מהיר נותן לנו שבוע של בילויים ובזבוזים אם הסגר באמת יוסר ב8/2).
אגב בין ההמתנות גילינו שהתפרסמה היום כתבה נוספת על הביקור של אדם בתחנת הכיבוי ושהשולחן בחדר ההמתנה במכון הופך לסוג של מסך משחקים ??
חזרנו הביתה עייפים מאד אבל עם הקלה גדולה.
מחר הטיפול האחרון לשבוע זה?
ובכך מתחיל לזוז חציו השני של שעון החול.⏳
השיא היומי של אדם: הטיול בבוקר עם אבא?? –
איזה קטע גם שלי??
לילה טוב אהובים
תודה על הדאגה וההתעניינות במהלך היום.
נ.ב. מתחילים להיגמר לנו המכתבים …..??
לילה טוב לכולם?