05.05.2024

היום רק על המלחמה שלנו יום #1328

איכשהו יוצא שזו השנה השלישית שבתחילת מאי אנחנו מגיעים לניתוח בשניידר, פעם זה היה ניתוח ראש ועכשיו “רק” ניתוח בעיניים.

תכננתי לאמץ את האמירה לפיה הזמן מרפא את הכל ולבוא קלילה מנוסה וזורמת.

אבל קללת הידע והניסיון הפתיעה הפעם דווקא מאדם, שחווה חרדה ממשית כבר 5 ימים.

הוא הגיע לטרום ניתוח עם רשימת שאלות לרופא שכל כולן עסקו בכמה הוא יהיה כאוב.

הוא כבר מכיר את הפרוצדורה היטב, את ההכנה באשפוז יום, ההמתנה ליד חדרי ניתוח, ההרדמה, ההתעוררות וההתאוששות.

הוא יודע שהימים הראשונים לא פשוטים, מכיר את חוסר האונים והעצבים הרופפים.

מכיר זוכר ומפחד. מפחד מאד.

נדמה שהצלחתי להגן עליו מפני המון דברים מאז שנולד, ובטח מאז שחלה, אבל לצד ההגנה האולטימטיבית גידלנו ילד חכם וחד, שמעורב בנעשה סביבו, מתעניין לומד ומבין. מבין הכל. גם את מה שרצינו שלא.

אז הבוקר אנחנו שוב בשניידר, אחרי ימים בהם קיבלנו עזרה מרובה, ממטפלים, חברים, שכנים ומשפחה.

עזרה שכללה טיפולים, שיחות, פינוקים, אוכל ומלא מלא אהבה.

ולמרות שלא עשיתי את זה באף אחד מהניתוחים הקודמים, הפעם אבקש גם כאן, מכל אחד בדרכו, שתקדישו תפילה, מילה, אנרגיה מה שתבחרו להצלחת הניתוח הזה ולהחלמה מלאה של אדם

#מנצחים_את_גדליהו