23.02.2024

אסקפיזם.

36 שעות שרציתי שיהיו כאילו כלום לא קרה,

כאילו לא הותרו לפרסום,

והודעה נמסרה למשפחה,

כאילו אין 134 אנשים בחוסר אונים משווע וסבל בלתי נלאה,

כאילו האויר זורם בריאות,

והמחשבות לא מפחידות.

כאילו הכל פתוח ובטוח,

והצרות הן התלבטות בין מתוק למלוח.

36 שעות פחות שיחות הטלפון מהמילואים, התייעצויות ודיונים, על איך עושים להם את החיים טיפה טיפה יותר קלים.

36 שעות פחות טריליון מחשבות כואבות, פחות הרגעים בהם חלפנו על פני תמונות החטופים ברחובות,

36 שעות בהן צחקתי עד שכאב לי כל הגוף ולמחרת בכיתי עד ששרף לי בעיניים.

הכל קצת מעונן גם כשהשמש בוהקת,

גם כשהאוכל טעים והחברה נהדרת.

אי אפשר לברוח מהמצב,

כשבהופעה מחלקים את סיכת החטופים והקבצן בכניסה להיכל התרבות, מנגן את אין לי ארץ אחרת.

Michal Deligdish

תודה שארגנת לנו זמן איכות מושקע כל כך, אמן שבשנה הבאה נחגוג בלב שלם

+8

All reactions: