16.01.2024
בניגוד לטבע שלי, לא שיתפתי כמעט מרחשי ליבי מאז פרוץ המלחמה, אבל הערב, אחרי 3 חודשים בלתי אפשריים, הצלחתי להפתיע את הילדים בפעילות בה השתתפו אחר הצהרים, לקחת אותם לארוחת ערב ואפילו להשכיב אותם לישון לפני שחזרתי למילואים.
(כן זה המקום לזמזם גם בשעות החשוכות וכו…)
כשלקחתי אותם הביתה, מתוך המנעות מהחדשות, אדם קיבל אחריות על הספוטיפיי ושם לנו שירים, הוא בחר את “ארץ”.
בהתחלה צחקתי לעצמי שיצא לי ילד חננה, אח”כ התרגשתי בטירוף ומהר מאד התמלאתי עצב.
בזמן שהשיר התנגן ואדם שר איתו משל היה עם ישראל חי, של אייל גולן, רוני שאלה:
“אמא למה יש אנשים שחוטפים את האנשים שלנו?”
בדיוק כשהתחלתי לגמגם תשובה שאמורה היתה להישמע הגיונית, התחיל הפזמון ולשמחתי לא יכולתי לגבור על שירתו של אדם.
הבטחתי לעצמי בלב שאמצא תשובה טובה כשהפזמון ייגמר.
אבל כל הפזמונים שבעולם לא יביאו הסבר טוב למציאות הזו שלנו.
השיר הסתיים
כשכיסיתי את רוני היא אמרה שזה היה היום הכי כיף בעולם,
ואני חזרתי למילואים עם השאלה שלה ובלי תשובות.