20/10/2023

נרות השבת שלי.
אחד עומד איתן נחוש להמשיך לבעור,
ואילו השני אמנם דולק אבל פחות יציב, חלש ומהבהב, נלחם בעוז להמשיך לדלוק ולהאיר את השבת הכואבת הזו.
שבועיים אחרי הזוועות.
רחוק ממני וככ קרוב.
הגוף עוד לא חזר לנשום ולישון, הלב מרוסק
והראש…. הראש משחזר בלי הפסקה.
הלוואי שאצליח לזכור את אביו של החייל שנחטף מהטנק ואת אביו של הקצין שהיה ממש בדרכו לבית החולים ונעלם, את ש. שמשפחתו לא איבדה תקווה לרגע ואת א. שאמו, מפוקחת ומבינה, לא סיפרה לבעלה שיש שמועה שהוא באחד מבתי החולים, כי ידעה שהוא כבר לא איתנו.
את ג. שזיהינו לפי הקעקוע ברגל ואת ש. הפצוע שאחיו נהרג, ואת הילדה היפייפיה שהוריה שלחו לנו תמונה וכך ידענו שהיא נחטפה לעזה.
את שושי הרעיה שחיכתה ימים למודיעים ואת שושי השניה אחותו של א. שהוציאה את הילדים מהבית כי לא רצתה שישמעו מה אומרים לה הקצינים.
ואת 2 המשפחות שבזמן שדיברו איתי מותשים ונחושים כיוונתי את מודיעי הנפגעים לחדר בו ישבו בבתי החולים, ושמתי קץ לתקוותם.
את כל מי שהתחנן בדמעות שאתן לו רמז בין המילים שלי, כי הוא כבר מבין אבל רוצה לדעת, את כל מי שצעק וכעס ובסוף התנצל בשקט ואמר שהוא יודע שזה לא באשמתי. את אלה ששלחו לי מפות ותצ”אות של המסלול אותו עבר ילדם כשברח מהמסיבה ונעלם.
את מי שסמך עליי והתמסר ואת אלה שאיבדו אמון בכל.
את כל מי שישב סביבי וניהל שיחות כמוני, מביט בי חסר אונים, שבור לב ומחוייב.
את לוחם הנחל שמשפחתו שלחה תמונה של גופתו הירוייה כדי שמישהו יבוא להודיע להם והם יוכלו להתחיל לשבת שבעה.
הלוואי שאצליח לזכור את מה שנמנעתי מלדעת, את הסרטונים שלא ראיתי, התמונות שמחקתי, הכתבות שהנמכתי להן את הקול ועדיין שמעתי הכל.
הלוואי שאצליח לזכור את הרגע בו נכנסתי לאוטו בשבת הארורה ההיא ויצאתי למשימה שלי, מתה מפחד מהדרך ועדין נוסעת.
הלוואי שאזכור לתמיד את החיילות שישבו לצידי נותנות את כל כולן ושואלות את עצמן תוך כדי מה קרה לעולם התמים והשמח שחיו בו.
הלוואי שאזכור לתמיד את המספרים העולים, הנעדרים והפצועים, הבחילה והסחרחורת, והאוכל שדחפתי פנימה שיעצור את הדמעות.
הלוואי שאזכור לתמיד את הרצון לברוח וההחלטה להישאר, את האהבה ללא תנאי לצבא לעם ולארץ.
את ההחלטה לסייע לכל מי שביקש, את גיוס המתנדבים, הודעות התמיכה מהחברים והשכנים.
את הרגע ההוא לפני 3 שבועות בלטרון בו הבעתי תקווה שנחזור להיות העם שהיינו במלחמת יום כיפור ואת זה שלא לכך התכוונתי.
הלוואי שהנר השני שלי ימצא כוחות לבעור, להאיר את הדרך, לחיות.