07.03.2025

כשהייתי בת 11 פרצה מלחמת המפרץ, אני לא זוכרת את עצמי מבוהלת או חוששת למרות שאני מניחה שלא היה לי כיף לשבת עם מסיכת האבכ בחדר האטום.

אני כן זוכרת את עצמי בבירור צופה בדובר צה”ל דאז, נחמן שי ובהנחיות שלו לאזרחי המדינה. זוכרת שהיה שלו ומדויק הבין מה מפחיד את התושבים ונתן לכך מענה.

ב7/10 רעדתי מפחד גם בימים שאחרי ואולי זה עדיין לא לגמרי עבר. ב12 בצהרים כבר הייתי בדרך לבסיס.

בימים הראשונים לא ראיתי טלוויזיה ולא שמעתי רדיו, ניהלתי אלפי שיחות קשות עם משפחות החיילים שנרצחו ונחטפו.

אני לא זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי הצהרה של הגרי, אני זוכרת רק שהוא גרם לי להרגיש יותר בטוחה, דווקא כשאמר דברים קשים – הוא לפחות אמר את האמת.

יותר ממלחמות, מפחידה אותי ההבנה שבמדינת ישראל של ימינו מי שאומר את האמת הולך הביתה.

דניאל הגרי עשית עבודה נפלאה, בטוחה שאלפי אזרחים מוקירים את עשייתך ושבעוד 30 שנה הילדים שלנו יזכרו אותך כדמות שנסכה בהם בטחון.

תודה