26.03.2024

כל מה שבא לי ב171 הימים האחרונים הוא להחזיר אתכם לרחם, אתכם ואת אדם. המחשבה על סיטואציה בלתי נסבלת כפי שחוו רבים מדיי ב 7/10, בה לא אוכל להגן עליכם מפני רוע, כאב ואימה, מדירה שינה מעיניי כבר לילות רבים.

והנה הגיע יום חגכם ושוב נעטה את המסיכות על פנינו, קישטנו את הבית, הכנו עוגות ומחר בבוקר תקומו לחגיגה לה אתם ראויים.

6 שנים שלא חגגנו לכם כמו שצריך, הקורונה והגידול של אדם ועכשיו… נחגוג! כל אחד עם הגן, עם החברים, שניכם ביחד עם המשפחה, אפילו שהלב מרוסק, אפילו שהכל אפוף פחד ועצב וכאב.

כאילו אתם עדיין ברחמי, אעטוף אתכם בשמחה, בבלונים, קישוטים ומתנות

הלוואי שהעולם אליו אתם גדלים יהיה ראוי לכם, יהיה טוב והוגן ומלא אהבה ושמחה וצחוק.

הלוואי שמחר בבוקר כשצהלות השמחה שלכם ימלאו את הבית אצליח לעצור את הדמעות ולהידבק בשמחתכם.

מזל טוב אהובים שלי. אני מבטיחה לעשות הכל, כדי לשמור עליכם, תמיד.