מיכל אמרה אחרי הקרטינג שפה אסור לפספס חוויות, חשבתי על זה שבאתי עם גישה קצת אחרת, קצת ילדותית כזו, של אני אעשה רק מה שאני ארצה. זו בכלל הגישה שלי לחיים. בטח אחרי הפרישה.

אבל אין ספק שהרצון שלי שמונע כמובן מהערכים שלי מושפע גם לא מעט מהאמונות המגבילות שלי, דימוי הגוף וכו

ולפעמים מעדיף לוותר על חוויות כדי לא להתעמת עם דברים.

להחליט להשתתף בחוויה כבר ביום הראשון זו בחירה אמיצה, של כל השותפים למסע, לא רק שלי.

אגב אמיצה גם הבחירה לא להשתתף, שתי הבחירות מביאות אותנו לנקודת האל חזור תוך הבנה שאת הנעשה אין להשיב.

לעיתים יש להצטער עליו אבל אם בחשיבה חיובית עסקינן נכון יהיה ללמוד ממנו וליישם מיד בחוויה הבאה.

כי כזה הוא מעגל החיים שלנו במסע ובחיים עצמם, החוויה הבאה, חיובית או שלילית תגיע מהר מאד ותאפשר לנו לבחור אחרת.